יורו טריפ - צ'כיה, פולין, סלובקיה ואוסטריה

אחרי עיכוב של 5 שעות בשדה התעופה נתב"ג (תודה רבה לך צ'כיה איירליין) הגענו לפראג...ב3 בבוקר :/
תפסנו מונית ונסענו ישר למלון כדי לנסות לנוח כמה שיותר לקראת הנסיעה צפונה למחרת

קמנו בבוקר, ואחרי ארוחה טובה עשינו צ'ק אווט.
אישתי והילדה המתינו במלון בזמן שאני הלכתי למרכז העיר לקחת את הרכב השכור.
אחרי תור לא קצר, ועוד לא מעט זמן במציאת איזור החניה של הרכבים עצמם, קיבלתי סוף סוף את הרכב.
אספתי את המשפחה, העמסנו את הציוד, ונסענו צפונה לגן העדן הצ'כי.
לאחר נסיעה של שעתיים הגענו למלון. מלון מקסים על ההר עם תצפית ליער שמסביב כאשר ברקע אפשר לראות את המצודה עם 2 הצריחים.
לאחר צ'ק אין קצר והסבר על האטרקציות מסביב יצאנו לראות את המצודה מקרוב.
הנסיעה קצרה ועד מהרה הגענו אליה. קיים תשלום על החניה ומשם עולים במעלה השביל - משהו כמו 10 דקות עד שמגיעים לכניסה שכמובן גם אליה צריך לשלם.
בפנים אפשר לטפס על הצריחים. אחרי שטיפסנו על אחד מהם הבנו את הפואנטה וויתרנו על הטיפוס של השני. בכניסה יש קיוסק קטן. קנינו שם ארטיקים וצפינו בעיטים הקשורים ברחבה.
לאחר מכן נסענו לעיר ג'סין, אך מכיוון שהזה היה יום ראשון הכל, למעט המסעדות, היו סגורות. המקום נחמד אבל לא היה יותר מדי מה לעשות.
לאחר מכן חזרנו לרכב ומשם למלון

בבוקר קמנו ועשינו את המסלול הצמוד למלון - Hrubá Skála
למסלול מספר אופציות. בחרנו את זו שהכי התאימה לטיול עם ילדה בת שנתיים
בדרך הלוך פספסנו את אחת הפניות והמשכנו 20 דקות עד שהבנתי שאנחנו כנראה לא בקנזס any more
חזרנו חזרה ועלינו על דרך המלך.
לאחר שעתיים הגענו אל קצה מסלול, שם יש טירה קטנה שהכניסה אליה בתשלום אבל עד שהבנו את זה כבר היינו בתוכה (כנראה שלא שווה להם לשים שומר בכניסה...). טוב שלא שילמנו כי המקום והנוף ממנו נחמדים, אבל הטירה עצמה קטנה ולא כזאת מעניינת.
כדי לגוון חזרנו לתקחילת המסלול בשביל אחר.
סה"כ היינו שם בסביבות ה 5 וחצי שעות.
לאחר מכן נסענו לטירת ‪Hukvaldy Castle‬. הכניסה בתשלום וכוללת מדריך, אך לצערנו לא בשפה האנגלית. מה שכן כל הנוכחים היו חבר'ה שהיו איתנו באותה הטיסה, כלומר ישראליים, כך שהמדריך (ילד בן 15) העביר לנו את ההסברים באנגלית.
סה"כ המקום נחמד ויש מה לראות שם. בחוץ יש מקום לקנות קפה ושטויות לילדים עם אזור משחקים קטן.
היות ומחר יש לנו את ה-נסיעה (קרקוב בפולין) החלנו לחזור למלון, לאכול שם ארוחת ערב ולסיים את היום

טוב, אולי היום שהכי חששנו ממנו - 5 וחצי שעות נסיעה נטו. ברוטו זה לקח 8 ומשהו (עצירות וכו'...). הקטע הוא שזה לא היה מפריע לי אם היינו עושים את זה ללא תינוקת בת שנתיים וקצת.
המזל שלנו שבגלל שהטיסה התעכבה והגענו מאוחר בלילה וישנו קצת (ביום הראשון), יצא שהילדה היתה עייפה וישנה כמעט כל הנסיעה. הידד!
הדרך היתה מאוד יפה. עלינו על האוטוסטרדה הפולנטית, שם יש עמדות תשלום כל מקטע ומקטע. יצא לנו סה"כ בסביבות ה 26 שקלים (בקטנה). לקראת אחר הצהריים הגענו לעיר, החננו את הרכב בחניון (חובה) והתמקמנו במלון.
ידידה שלנו, שרלוט, שפגשנו ממזמן בדרום אמריקה הגיעה במיוחד לעיר יום קודם לכן ותצטרף אלינו מעכשיו לשבוע שלם.
בערב פגשנו אותה החלטנו לעלות למסעדה שבגג המלון. התמקמנו קרוב לקצה, משם יש נוף פנורמי על הנהר והטירה. ממש יפה.

קמנו מוקדם בבוקר, ואחרי ארוחת הבוקר פגשנו את שרלוט. התקדמנו למרכז העיר עד שהגענו לכיכר הראשית - אחת הכיכרות היותר גדולות ומרשימות שראיתי באירופה.
זכרנו לטובה את ה FREE TOUR שכל מיני חברות עושות בערים מרכזיות באירופה וחיפשנו את האנשים שלהם גם פה בעיר.
מהר מאוד מצאנו ועשינו טיול ברובע היהודי עם מדריך בשלב סלבה - תושב העיר.
מעבר לעובדה שהמדריך היה סופר מעניין, נחמד, ומשעשע, חשוב לציין שעד כה כל המדריכים שעשינו איתם בעבר את ה FREE TOUR הם מדריכים שיש להם איזו שהיא תשוקה להדריך. יצא הם תמיד היו מאוד מעניינים ומאוד נחמדים, ואת זה אני אומר אחרי שהעדתי על עצמי שאני ממש לא אוהב טיולים מאורגנים...

הטיול לרובע היהודי התחלק ל2 החלק שמספר על ההיסטוריה של העיר, פה פנו אלינו מדי פעם עם הכוונות ושאלות בקשר לשפה והמסורת היהודית, והחלק של השואה והטו בקרקוב, שהיה החלק הכבד יותר של הסיור.
נהננו מאוד, ובתום הסיור חזרנו למרכז העיר כדי להצטרף לאותו מדריך, לסיור נוסף, הפעם בעיר העתיקה. גם הפעם נהננו מאוד. הרגשנו שהוא לוקח אותנו לכל אותם מקומות שהיינו מגיעים אליהםם ברגל אבל בלי להבין מה אנחנו רואים ומה החשיבות של המקום (כולל הטירה עצמה).
הרגשנו שמיצאנו את הסיור העיר עד מאוד.
בערב מצאנו מסעדה טובה בכיכר המרכזית כאשר מכל מקום אפשר היה למצוא מופעי רחוב כאלה ואחרים.
לאחר מכן התקפלנו למלון והתארגנו לנסיעה דרומה - לסלובקיה

אחרי צ'ק אאוט זריז יצאנו דרומה לכיוון הטטרות הגבוהות בסלובקיה. בדרך החלטנו לעשות עצירה בזקאפונה - עיירה קטנה וציורית הנמצאת שעה וחצי מקרקוב ושעתיים מהטטרות הגבוהות.
הגענו ליעד ומצאנו חניה (כמובן שבתשלום). הרחוב הראשי היה הומה באנשים, אם כי לא עמוס מידי. בכל מקום יש דוכן או מסעדה והאווירה שם ממש כיפית. לא רחוק יש רכבל להרים אבל החלטנו לוותר עליו.
אחרי ש"השקענו" שעתיים בקניית נעלים לאישה ולילדה התחיל לרדת גשם. היה חם, אבל גשום ונאלצנו לתפוס מכסה במסעדה איטלקית ברחוב. ניצלנו את הזמן להפסקת קפה ואיך שהגשם עצר המשכנו בדרכנו.
בדרך חזור עברנו דרך הבית ההפוך - בית שממש נבנה הפוך. לא נכנסנו פנימה, אבל היה מעניין לראות אותו גם מבחוץ (עד כמה שניתן להציץ מעל הגדר)
בסוף חזרנו לתחילת המדרחוב, אכלנו ארוחת צהרים שבסופה התחיל שב הגשם. נכנסנו מתחת למטריות ורצנו לרכב שלקח אותנו עד למלון בטטרות הגבוהות.
הגענו למלון לקראת הערב. את המלון (Pension Tatrasport Zampa) היה קל למצוא אבל את הכניסה לחניה לא ממש
עצרתי את הרכב בצד ונכנסתי למסעדה של המלון. אחת העובדות התקשרה לפקידת הקבלה שהיתה ממש חברותית, ובעזרת אחד העובדים הובילו אותנו עד לחניה.
החדרים היו ענקיים, מרווחים, וממש נעימים. הפתעה נעימה בהתחשב שהעלות היתה זהה לשאר המקומות באיזור (באותה הרמה)

אחרי ארוחת הבוקר התארגנו לקראת העליה ברכבל להר ולמסלול למטה. לצורך כך השכרנו מנשא טיולים מחנות הצמודה למלון. הלכנו 3 דקות והגענו לתחנת הרכבת בדיוק כדי לגלות שפספסנו אותה בדקה. לא התייאשנו ולקחנו את האוטובוס שלקח אותנו לעיר הצמודה (Tatranska Lomnic) ושם קנינו כרטיסים לרכבל עד לתחנה השנייה.
ירדנו שם והתחלנו להינות מהנוף. הילדה בלתה בגן השעשועים הממומקם למעלה ואחרי כמה זמן החלטנו שהגיע הזמן להתחיל לצעוד.
לקח לנו אולי 30 דקות, והמון התייעצויות עם אנשים, כדי להבין מאיפה מתחילים את המסלול שאמור לקחת אותנו למפלי Hrebienok ומשם חזרה לעיירה שלנו (Starý Smokovec). אגב, למי שרוצה לדעת - זה נמצא ליד המסעדה, לכיווון מרגלות ההר (מאיפה שהרכבל מגיע).
התחלנו לרדת את ההר בשביל המסומן כאשר הילדה במנשא עלי. הערה לעצמי - פעם הבאה רק נעלי טרקים/ספורט!
לקח שעתיים וחצי-שלוש (בערך) עדש הגענו למפלים, ולמען הסר ספק - מדובר ב 2-3 מפלים קטנים. (לא לצפות לניאגרה...), כאשר אחריהם יש נחל שמהווה מקום עצירה טוב ויפה להתרעננות.
30 דקות נוספות של הליכה והגענו לרכבל (עדיין אותו כרטיס שקנינו בתחילת המסע) שלקח אותנו למטה לעיירה שבה נמצא המלון שלנו, לא לפני שעצרנו בדרך לקפה במלון Grand hotel

היות ונשארו לנו עוד מספר שעות אור יום טובות, החלטנו לנצל את הזמן ולנסוע לאגם Štrbské Pleso עליו קראנו המלצות רבות...ובצדק!
מדובר באגם ממש יפיפיה, עם השתקפות של הנוף במים ומסלול הליכה מסודר מסביב.
כיוונו למלון Grand Hotel (מסתבר שקיימים כמה כאלה) ולאחר שיחה קצרה עם פקידת הקבלה היא נתנה לנו אישור לחנות בחניון של המלון אשר ממוקם ממש ליד האגם, אבל לדעתי גם ללא האישור אפשר לחנות בקרבת המלון (פשוט חולפים על פניו וממשיכים 70 מטר נוספים.
אגב, עדיף להגיע בשעות הערב וליהנות מהשקיעה המדהימה שהמקום מציע.
מי שמחפש מקום לאכול ישנה מסעדה עם אוכל מקומי מסורתי בשם Koliba Patria שנמצאת סביב האגם

בבוקר נסענו למערכת הקרח (Dobšinská Ice Cave) הגענו למקום, שילמנו על חניה (איך לא) ועלינו בשביל (30 דקות) עד לכניסה למערה שהסיור בה מתחיל כל שעה עגולה (אחרון ב 16:00). הגענו 10 דקות לפני, התארגנו על בגדים ארוכים ונכנסנו.
המדריכה דיברה רק בסלובקית וכמובן שלא הבנו מילה, אם כי צורת הדיבור שלה היה נשמע אחד לאחד כמו של חליסי (כן, זו ממשחקי הכס...), והיות והיינו במערה ממש המתנו למפגש עם אחד הדרקונים שלה...
הסיור היה קצר (30 דקות) והמערה הייתה בסדר...לא משהו חובה בכלל.
יצאנו ונסענו לגן העדן הסלובקי כדי לעשות את המסלול שיוצא מהעיירה סינגוב (Cingov) ומגיע עד למרפסת סלע - מקום תצפית יפייפה (Tomášovský výhľad)
ההליכה לא רצינית והטיפוס ממש לא נורא (היינו עם ילדה בת שנתיים עם מנשא גב מבד). סה"כ כל כיוון לקח לנו משהו כמו 45 דקות. הבעיה היא שאחרי 15 דקות התחילו טיפות ולא היינו בטוחים אם להמשיך או לחזור. מכיוון שמדובר באחד המקומות שלא כדי לפספס החלטנו להמשיך, מה שהסתבר כבחירה נכונה - הגשם נחלש והתצפית היתה מדהימה.
רק כחזרנו והגענו לחניון התחיל הגשם להתגבר בהדרגה.
נכנסנו לרכב ונסענו למלון הבא שלנו בטטרות הנמוכות. מכיוון שלא רצינו להאריך את זמן הנסיעה נכנסנו לתחנת דלק ולרכוש מדבקה לכבישי האגרה (10 יורו). מזל שהיה לי אינטרנט וגוגל שיודע לתרגם כמעט הכל לכל שפה כי המוכרת בהתחלה לא הבינה מה אני רוצה מהחיים שלה...:)

את הלילה העברנו במלון ריבר-סיד - בגדול זה מלון ש 90% ממנו הם ישראלים (לא בטוח שהיה חכם להזמין בו מקום). סה"כ מדובר במלון סביר ביותר.
בבוקר היה יום גשום וכבר מראש ידענו שמתי שהוא בסלובקיה יתפוס אותנו גשם ולכן הכנו את עצמנו מראש ליום כייף בפארק המים.
החלטנו לנסוע לפארק מים עם בריכות טבעיות בעיר Bešeňová.
החננו את הרכב , שילמנו כניסה ונכנסנו לאחד המקומות שהכי רועשים שיש.
לא שהמקום קטן. ממש לא. פשוט בימים גשומים כולם מגיעים אליו, ומכיוון שבחוץ קריר אזי כל הדלתות סגורות, מה שמייצר אקו די חזק.
לאחר כמה דקות של חיפושים מצאנו כיסא לשים עליו את הציוד שלנו ונהננו מיום שלם במרחצאות הפנימיות, וגם החיצוניות של המקום.
לאחר מקלחת במקום חזרנו לרכב ונסענו למסעדה בשם route 66 שנמצאת בעיר המרכזית בטטרות הנמוכות - Liptovský Mikuláš (10 דקות מהריבר סייד). המקום די נחמד וגדול. מזכיר מסעדת ספורט אמריקאית.
האוכל היה סבבה לגמרי. חזרנו למלון לשחק קצת "יניב" והלכנו לישון